הטיפול בכאב באמצעות טיפול בתנועה





17.1.2020



מהו כאב?
כאב מלווה אותנו לאורך כל חיינו והינו חלק מהותי מקיומנו.
אנשים שאינם חווים כאב נמצאים בסכנה מתמדת שכן הכאב נועד להתריע מפני בעיה קיימת ואם איננו יודעים שיש בעיה יכולים להיווצר נזקים חמורים. למשל, אנשים שלא חווים כאב יכולים שלא לדעת ולא להרגיש שהם נכווים ולכן הרפלקס של לקיחת היד ממקור חם לא עובד במקרה שלהם ויכול להיווצר נזק חמור ביותר.
עם זאת, כאב גורם לסבל רב, פוגע ביכולת התפקוד של האדם, מפריע להתנהלות יום יומית תקינה ואף גורם פעמים רבות להרגשת בדידות וחוסר הבנה מצד הסביבה.
פעמים רבות למרות עוצמת הכאב, הרופאים לא מצליחים לזהות ולהבין מה מקורה של הבעיה כיוון שהגוף הינה מערכת מורכבת מאוד ודבר אחד תלוי בדבר אחר.







לעיתים הכאב הוא זמני ולעיתים הכאב הוא כרוני. כאב זמני נקרא כאב אקוטי והוא כאב חד פעמי וזמני המאותת על מצוקה כלשהי. לעומת זאת כאב כרוני הינו כאב שנמשך למעלה משלושה חודשים וחוזר באופן רציף או לסירוגין, בא והולך, כאשר כואב לאדם שוב ושוב באותו מקום רגיש ועל כן לכאב כרוני מתייחסים כאל מחלה בפני עצמה ולא כתסמין. מכאב כרוני סובלים כ 10%-40% מהאוכלוסיה, נשים בגילים שונים ואנשים מבוגרים רגישים לכך יותר, מקומות הכאב השכיחים הינם כאב גב, כאבי ראש כאבי בטן וכאבי רגליים.

אצל נשים ישנם כאבים הקשורים גם למערכת ההורמונלית כמו למשל כאבי מחזור קשים, מגרנות ופיברומיאלגיה. לכאב כרוני ישנו השפעה בתחומים שונים: תפקוד פיזי, השלכות חברתיות, תחלואה נפשית והשלכות ציבוריות (אובדן ימי עבודה) ועל כן, טיפול בכאב כרוני דורש התייחסות הן לגורמים הפיזיים והן לגורמים הנפשיים.


בטיפול רגשי על המטפל להיות אמפטי לכאבים אלו והוא נדרש למיומנות של הבחנה בין כאב הנחווה כנפשי לכאב נחווה כגופני וליכולת החיבור ביניהם. בתוך סוגי הכאבים הכרונים ישנו כאב שנקרא כאב פסיכוסומטי. כאב זה הוא כאב שאין לו אבחנה רפואית , כלומר הסתמינים שנמצאים הינם ללא סיבה ביולוגית. כאבים מסוג זה יכולים להיות כאבי ראש, כאבי בטן, פיברומיאלגיה וכו'. חשוב ממש להבין שהכאב הוא כאב אמיתי, האדם באמת חווה כאב משמעותי שמפריע לתפקוד היום יומי שלו, למרות שלא נמצא ממצא גופני לכאב הזה. במצב כזה ההבחנה בין כאב נפשי לפיזי אינה ברורה.


הסבר לכאב כזה יכול להיות בכך שהמסלול המקשר בין הגוף והנפש חסום או שמפוענח באופן שגוי ואז כאב אחד משמש כביכול לתחליף של הכאב האחר.

הסבר נוסף לכאב זה הוא שהאדם הסובל מכאב נפשי מופעל בו מנגנון המנעות והדחקת הרגשות ועל כן מישהו צריך להתמודד עם הכאב הזה, הגוף מדבר במקום הרגש ונוצר כאב פסיכוסומטי. כשהנפש לא יכולה לדבר בצורה מספיק טובה אז הגוף מדבר במקומה. זו אחת הסיבות לכך שהרבה פעמים כאבים פסיכוסומטיים צפים אחרי מקרה של טראומה, פגיעה, זעזוע וכד'





התסכול הגדול ביותר הוא שלמרות שהכאב ממש פוגע באיכות חייו של האדם לא נמצא לו טיפול מתאים.
בשלב מסוים האדם לא מצליח כבר להאמין שהכאב הזה יכול לעבור. כמו כן, בשלב כלשהו וגם הסביבה בשלב מסוים עלולה להפסיק לתמוך בו ולהאמין לו, זה יכול להשמע כמו תלונות שווא.

החוויה הזו עבור האדם הסובל היא נוראית גם הוא סובל מאוד, גם אין לזה פתרון, גם זה פוגע באיכות חייו וגם פעמים רבות הסביבה מפסיקה להאמין לו. פיברומיאלגיה היא דוגמא מצוינת למצב זה.


מה הקשר בין כאב ורגש?

כאב נחווה בגוף אז למה להכניס את הרגש לשם? מה הקשר?

ראשית אנשים שסובלים מכאבים, במיוחד אם הם כאבים כרוניים, משלמים מחירים כבדים על זה ברבדים שונים של חייהם. כך שגם אם המקור הוא איננו רגשי, הסבל גורם לקושי רגשי ניכר. התפקוד או חלקו בדרך כלל נפגעים, איכות החיים יורדת, לא תמיד יש תמיכה והבנה מספקת מהסביבה, לסבל בפני עצמו יש משקל כבד בהתמודדות היום יומית הרגשית- נפשית של האדם. סבל כזה יכול להוות נקודת מפנה בחיים, או להוות משבר כואב.

שנית אני רואה ומאמינה שכאשר לנפש ולרגש שלנו אין מקום לדבר אז הגוף מדבר במקומם. ואז הכאב הרגשי שלנו לובש תחפושת אחרת, תחפושת של כאב כרוני או כאב רגעי כי המערכת הגופנית-רגשית שלנו חייבת להתמודד עם המציאות הלא פשוטה באיזו שהיא דרך.

אני רוצה לתת לך דוגמא. את מכירים את זה שבזמנים מאוד מתוחים תפוסות הכתפיים? או שתפוס הגב? מכירים את זה שברגעי לחץ, מתח, כואבת הבטן? מחכים לשמוע תוצאה של משהו ובנתיים הבטן מתהפכת… פה בעצם נמצא הקשר שבין הגוף והנפש, הגוף מדבר מה שהנפש לא מצליחה להתמודד איתו בצורה מספיק טובה. דוגמא נוספת: אנשים/ ילדים שכועסים הרבה ולא מוצאים דרכים מיטיבות לפרוק את הכעס שלהם, אז המערכות הפנימיות, שלהן אין את יכולת הפריקה הזו נפגעים "וכואבים" ואז מתחילים כאבי ראש, כאבי בטן, מחלות עור וכו… כשדפוסים כאלה חוזרים על עצמם שוב ושוב סביר להניח שיש משהו מערכתי כוללני שגורם לזה. ולכן אין לטפל ולהסתכל רק על הגוף בזמן כאב, כי אם על דפוסי החשיבה וההתנהלות שלנו ועל הקשיי שעוברים עלינו, ועל כולנו עוברים קשיים. אם זה כבר הגיע לגוף כנראה שאנחנו לא מתמודדים איתם בצורה מספיק טובה עבורנו. איך זה קשור לטיפול בתנועה? חשוב להבין נכון שהכאב יכול להחוות כאויב שלנו, אבל כאב יכול להיות הזדמנות מדהימה להסתכל פנימה ולהכיר את עצמנו ואת הגוף-נפש שלנו קצת יותר לעומק.


בדיוק מהמקום הזה יכול לצמוח משהו חדש.


הקשבה לעצמך היא בדיוק מה שהגוף והנפש שלך זקוק ברגעים אלו.

בטיפול בתנועה האדם מדבר, מקשיב לעצמו, נותן לעצמו מקום, לומד להתבונן, לחשוב, להבין, להפנים ומתוך כך למצוא דרכים ופתרונות להתמודד עם כאב, להפחית אותו ואף להימנע ממנו. בתהליך הזה אני שם בשבילו עם כלים מקצועיים לעשות את החיבורים האלה. ההקשבה היא לא רק רגשית אלא גם הקשבה גופנית, נשימה למשל היא הקשבה גופנית חשובה שאני שמה עליה המון פעמים דגש בטיפול.


מה בטיפול בתנועה כפי שאני מטפלת עוזר בתהליך הפחתת הכאב או אף הריפוי ממנו? בטיפול בתנועה עובדים ב3 הרמות גם מחשבה גם גוף וגם נפש.

אסביר כעת מה תורם כל אחד מהם

תודעה: המקום התודעתי, האמונות שלנו, התקיעויות שלנו שנמצאות במחשבה.

נפש- רגש: זה מה שנקרא פסיכותרפיה, טיפול רגשי שנעשה באמצעות שיח.

אחד מהפרמטרים החשובים להצלחת הטיפול הוא טיב הקשר בין המטפל למטופל.

גוף ותנועה: תנועה היא השתנות מנח הגוף מרגע לרגע, אנחנו כל הזמן בתנועה.

בטיפול בתנועה אנחנו משתמשים בתנועה ככלי לריפוי ושחרור, וגם כלי להבנה עמוקה יותר את הנפש.

ישנה חשיבות גדולה לשילוב בין 3 הרבדים, בכדי שהמטופל יוכל לחוש בהטבה משמעותית בכאב שהוא חווה בחייו. הן כאב רגשי והן כאב פיזי.

השילוב בין כל מערכות אלו נותן לנו אפשרות להתבונן על המערכת השלמה של האדם, שבעצם משופעת באופן ישיר האחת מהשניה. ההתבוננות הזו מאפשרת לשים לב לכל פרט ולא להזניח אף אחד מהדברים.





אני רוצה לשתף אותך במשהו שכתבתי על מטופלת אחת שלי, שמדגיש באופן חזק ביותר את השילוב בין הגוף והנפש:

נכנסת לחדר, כואבת, עצובה

על פניה מרוח חיוך מזויף

ששומר עליה

שלא יראו את הסערה שמתחוללת מבפנים

היא שוב נפגעה

שוב אבדה את האמון

מספרת, אני איתה

מכילה, אוהבת, מקשיבה,מבינה, שואלת


הבטן כואבת, מתהפכת

כל הפוקוס עכשיו עובר לשם

זה מה שהגוף שלנו עושה

כשהוא כבר לא יכול להכיל

יותר הוא מעביר את הכאב לגוף


היא מנסה לנשום אבל האוויר כאילו לא נכנס

אני שואלת את רשותה

ואנו נושמות ביחד,

נשימה אחרת,

עמוקה, מודעת ממלאת


הכאב הגופני מוצא את דרכו החוצה

היא מחפשת עכשיו דרך אחרת לדבר

לא רק דרך כאב

אנחנו שם ביחד, בלי לברוח

היא שמה שיר

שיר שמדבר אותה, שיר שמדבר עליה

"כל זיכרון שחוזר אני מתעורר זה לא שאין בי אמונה" (אבי אוחיון ובניה ברבי)


מאמינה בשינוי, מאמינה בחיים עם פחות כאב

שלך, צאלה